‏הצגת רשומות עם תוויות חורף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חורף. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 בינואר 2012

מרק אפונה ושורשים

קופסאות הקורנפלקס שלנו עומדות מיותמות מעל המקרר.
כבר יותר מחודש אין איש מכניס יד ואין איש מוציא חופן מתפורר.

הסיבה העקרית לזה היא החורף. כי כשאני חוזרת מהעבודה מתחשק לי לאכול משהו חם שיעשה לי נעים.
מרק הפך למאכל הדגל שלנו בזמן האחרון.
ירקות, עוף, מיניסטורני, פטריות, עם גריסים, בלי גריסים, לפעמים על קוסקוס, לפעמים גם בלי.
העיקר שיהיה חמים ומנחם.


העניין הוא שהרבה זמן לא גיוונתי.
בניגוד למר אהוב שיכול לאכול עד סוף חייו את אותו התפריט, אני זקוקה לשינויים ולהפתעות.
בעיקר אם הם מגיעים ישירות לתיבת המייל שלי.
  
קצת לפני סוף השבוע, נחת אצלי מייל על פוסט חדש בבלוג הנהדר 'ביסים'. ובהתאמה נהדרת למצב הרוח ההרפתקני-מרקי שלי, הוא הביא איתו בשורת מרק חדשה. אפונה, שורשים וקבנוס.
תגובתי הראשונה הייתה "קבנוס??" אבל אז חשבתי לעצמי, יאללה, מ'כפת לך לנסות.
לשמע הוספת הקבנוס מר אהוב היה מבסוט, כי מבחינתו אם אין בזה בשר אז זה לא שווה, ואני אמרתי קדימה, נצא לדרך.

תזכורת קלה: בגלל שאני מאוד אוהבת ותומכת בקהילת בלוגי האוכל העברית בחרתי שלא "לגנוב" את המתכון אל הבלוג אלא לשלוח אתכם דרך לינק לפוסט המסויים בבלוג הספציפי.



הזמן: יום שבת בוקר טיפה מאוחר, הגשם התחיל לטפטף, המחשב חיכה שאתחיל לעבוד על המצגת שאני אמורה להעביר בשיעור הקרוב ואני ניסיתי למצוא תירוץ לעכב את הישיבה הממושכת בעוד חצי שעה...

המצב: שורש פטרוזליה שהגיע בשבוע שעבר בארגז הירקות הכניע לטובת מרק האפונה והשורשים.

מדד השינוי: ובכן, הפכתי את היחסים בין השורשים - במקום 2 שורשי סלרי ואחד פטרוזליה שמתי 2 פטרוזליה ואחד סלרי. גם הוספתי שום, כי שורשים צרפתיים לי ואני משתדלת לעמוד בסטנדרטים. ושמתי ממש מעט ג'ינג'ר (בערך חצי ס"מ במקום 1 ס"מ) כי אני ממש לא אוהבת.

להפשיל שרוולים: ההכנה בהתאם להוראות של הילה הייתה פשוטה להפליא. תוך רבע שעה השורשים התרככו, האפונה נוספה והמרק החל להתבשל. כמו בהוראות, בערך שעה וחצי אחרי שהמרק רתח רתיחה ראשונה, האפונה התרככה והתמוססה. ניסיתי גם לעקוב אחרי הוראות הגריסה שלה אבל לפי דעתי טחנתי יותר משליש. מרכיבים, סיפורים והוראות כאן.

טיפים: לברור את האפונה!! אבל חוץ מזה, ההכנה הייתה מאוד ברורה, החומרים היו זמינים ונוחים לעבודה ולא נתקלתי בשום בעיה או תקלה.
 
הערה כללית: תוספת הקבנוס, גורמת למרק לקבל טעם וריח מעושן. אני מאוד אהבתי את תוספת הטעם המעושן, אבל לא התחברתי לחתיכות הקבנוס במרק וניסיתי להוציא מרק אפונה "נקי" ומעושן. מר אהוב לעומת זאת, אהב מאוד את הקבנוס, אבל ממש סבל מהריח המעושן שעולה ועוטף את הפנים באדי קבנוס.

מסקנות לעתיד: טעמי השורשים במרק האפונה מעולים. תוספת השום מבורכת ונותנת טוויסט מעולה למרק האפונה המוכר. לאחר התייעצות עם מר אהוב הוחלט לתת למרק צ'אנס נוסף בגרסתו הצמחונית, אולי בתוספת גזר ושמנת חמוצה?


ואת עלי השורש - ישירות לסלט!




יום חמישי, 5 בינואר 2012

החורף בחצאית ארוכה, גרסת החילונית

השבוע היה קצת חורף.
כבר ברור לגמרי שהחורף של היום הוא לא החורף של פעם.
את המעיל שלי השנה הוצאתי פעמיים מהארון, השבוע הייתה הפעם השניה.
כל יתר הזמן, ז'קט מעל חולצה ארוכה מספיק לי בדרך מהבית לאוטו למשרד לאוטו וחזרה.
דווקא היה מרענן הגשם הזה, לשבת עם ספר ותה מתחת לשמיכה על הספה בסלון. להתכרבל ולדמיין אח בוערת כשהגשם יוצר ברקע מקצב של מוסיקת חורף זעירה. להרגיש לרגע כאילו אנחנו במדינה חורפית באמת. כזו שמתעטפים בה בסוודרים עבים, צעיפים סרוגים וכפפות חמימות.

כשעברתי על התמונות שלי השבוע, חשבתי שהתמונה הזו מתארת הכי טוב את ההרגשה שלי בימים כאלה.
הרצון להיטמע בתוך הרקע ולשכוח לרגע שיש עולם קר ואפור שם בחוץ. עולם שצריך ללכת בו לעבודה ולעשות כביסה ולהכין אוכל ולשלם חשבונות. 
חצאית: זארה. מגפיים: אלדו

חצאיות ארוכות מבדים צמריריים ומלטפים זה מוצר של חורף. כמובן שעם גרביון מתחת (מסתבר שבניגוד לצפוי, לבישת חצאיות ארוכות בלי גרביונים מתחת, משמעותה קפיאה בקור רוח הפרצים שנכנסת מלמטה).

רק צריך להתגבר על התפיסה שחצאיות ארוכות זה רק לדתיות. זה לא רק. וזה נהדר. חצאיות ארוכות יוצרות אשליה של גוף ארוך. הן מגביהות, מחמיאות (מינוס חצאיות A ארוכות עשויות ג'ינס, אלה בדרך כלל רק גורמות להראות כמו סוג משולש גדול עם ראש קטן...) ובעיקר, הן מאוד נוחות. חצאית אחת מוצלחת יכולה להפוך בקלות מפריט יום (עם חולצת בייסיק קצת בפנים) לפריט לילה (עם גופיה עדינה וקרדיגן מפוייט - מלשון פייטים כמובן).

עוד קצת מהשבוע בתמונות




1. ערימת חלות קטנות לשבת, שוק הכרמל במאפייה למטה | כי יותר כיף לאכול דברים קטנים

2. חולצה: יד שניה מאמא, צעיף: חנות אלמונית על קינג ג'ורג', ז'קט: זארה | כי יום שיש בו נקודות, פסים ופרפאלאך לא יכול להיות רע

3. איקאה | כי הבובות שלהן תמיד שוות (בקרוב הברוקולי)

4. דה-פהפה (De-Pepe), אבן גבירול 14, תל אביב | כי הפיצות של ג'וזפה הן הפיצות הכי טעימות בתל אביב. ויש שם בירה פרוני שזה תמיד בונוס נחמד.

5. "הגן הנעלם" בדרך בין הבית שלנו לחניה | כי הגן הנעלם הוא תמיד כיפי, אבל השלכת עושה אותו גם יפהפה.

6. תפארת, אוניברסיטת תל אביב | כי הרבה זמן לא ראיתי מיקס אנד מאצ' של צבעים, טקסטורות והדפסים של קיץ, עובד כל כך טוב בחורף.