מאלה שחיים בשביל לאכול

הרבה זמן עבר.
הרבה זמן שלא כתבתי לעצמי, שלא פרסמתי שלא לחצתי שתף.
אבל זה כאן הרצון. הכתיבה.
מאוד מתלבטת עדיין לאן זה יגיע. לאן זה ילך.
לא בטוחה שאני רוצה לחזור לבלוג עם נושא.
אבל אני רוצה בלוג חיים.
חיים פשוטים כמו אלה שאני מנסה לתחזק.
חיים עם משפחה גדולה ואהבה (ברת מזל שכמוני).
חיים עם אסתטיקה.
חיים עם צבע, טקסטורה ופרטים.
חיים קטנים.
חיים שלא מנסים להיות מה שהם לא.
חיים טעימים.
חיים אכילים.

לא יהיה כאן אוכל גורמה שמתבשל במשך ימים. יהיה כאן מטבח פשוט לאנשים שאין להם זמן אבל אוהבים לאכול. לכאלה שאוהבים ניסויים אבל לא מוזרים מידי. לכאלה שאוהבים ירקות טריים, טעמים נעימים וסולדים מאבקות וקופסאות שימורים (חוץ מתירס! ובעצם גם שעועית אפוייה של היינס, אבל עזבו, זו סטייה רצינית...)

יהיו כאן רגעים מהחיים, ומחשבות על הסובב. יהיו כאן דברים קטנים שעושים נעים בלב ודברים גדולים שעושים נעים בעיניים. יהיו דברים שמרגשים אותי (לא שזה קשה.. אני חתיכת מרשמלו רכרוכי) ודברים שמנעימים לי את היומיום.

כי מה הם שווים, החיים, בלי הרגעים הקטנים והקסומים שגורמים לך לפלוט וואו קטן בהתלהבות של ילד. אותו ילד שאולי עוד נשאר שם חבוי מתחת לשכבות של אבק ושגרה.

שבוע לא קל עבר, שבוע של עצב רב, כמעט בלתי נתפס. שבוע שאני רוצה לתייק עמוק בנפש ולהוציא רק כשממש חייבים. שבוע של פרופורציות. שבוע של פכחון. שבוע שהתחיל עם וואו קטן ונגמר בבכי גדול.

סבתא, לזכרך.

המתכון מבוסס על המתכון מהבלוג הנהדר Tartelette

טארט תפוחים

לבצק הפריך (המתכון המקורי נראה לי מסובך מידי והתעסקות מידי, אז פתחתי את הספר של סבתא. עמוד 185 תחת "תחתית לפאי מתוק"):
2 כוסות קמח
125 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
1 חלמון
1 כף מיץ לימון
1 כפית ברנדי (המרתי בחלב)
קורט מלח

לערבב במהירות את כל החומרים יחד (בצק פריך מאבד את הפריכות שלו עם יותר מידי התעסקות, לכן נסו להיות קמצנים בלישה ולהדיר מהתהליך שלבים מיותרים) ולרדד את הבצק שמתקבל (במידה והחומרים יבשים מידי ולא נוצר לכם בצק, הוסיפו כף מי קרח. אם עדיין יבש הוסיפו עוד אחת וכן הלאה. אני הוספתי שתיים).
את הבצק המרודד הכניסו לשעת מנוחה במקרר. 
אחרי מנוחת אבירים, נוציא את הבצק מהמקרר. נרדד, נשטיח ונעצב את הבצק לגודל תבנית הטארט. טיפ קטן: קל להעביר את הבצק המרודד לתבנית אם מרדדים על גבי נייר אפיה.
בעזרת מזלג נדקור את הבצק למניעת תפיחת הבצק משך האפיה. נחמם את התנור ל 180 מעלות, נאפה במשך 10-12 דקות עד הזהבה קלה. אזהרת סתבא: אל תשחימו את הבצק. ניתן לבצק להצטנן לפני שנניח עליו את הרסק.


לשכבת רסק התפוחים:
1/2 מקל וניל
2 כפות סוכר
5 תפוחים מקולפים וחתוכים בינוני-קטן (לא פצפון)
1/3 כוס מים

את מקל הוניל לחצות לאורכו ולגרד מתוכו את הגרגירים השחורים (לי הכי קל להוציא אותם עם צידה האחורי של כפית רגילה). לערבב את הגרגירים עם הסוכר ולהניח בסיר קטן. את התפוחים לקלוף, להוציא את הליבה  ולחתוך לקוביות קטנות-בינוניות. להוסיף אותם לסיר יחד עם המים ולערבב. להביא את התערובת לרתיחה על אש בינונית ולהנמיך את האש. להמשיך ולבשל את התפוחים ומידי פעם לערבב ערבוב קל. כדי לבדוק כל רבע שעה בערך שנשארו עדיין מים בסיר ובמידה שלא - להוסיף קצת. כשהכל כבר רכרוכי, נסגור את האש וניתן להם להתקרר לטמפרטורת החדר.  כאשר הגיע לטמפרטורה הרצויה, ניצוק כוס וחצי לערך של הרסק על הבצק המוכן.

כתר התפוחים:
2 כפות סוכר
גרדת חצי לימון
1 תפוח גדול
קצת חמאה מומסת להברשת התפוחים

בשלב הזה כבר אפשר לחמם את התנור ל- 180 מעלות, ובנתיים להכין את התפוחים.
בקערה קטנה נערבב את הסוכר עם גרדת הלימון כך שהסוכר יספוג קצת מהטעמים והשמנים הרעננים של הקליפה. בזמן שהסוכר נח לו עם חברו הלימון, נוציא את הליבה של התפוח ונתחיל את המסע המפרך של לחתוך את התפוח לפרוסות דקיקות. אם יש לכם סכין חד, סבלנות של פיל ועין של עיט, זה לא צריך לקחת הרבה זמן. זהירות על האצבעות... עכשיו כשיש לכם פרוסות דקיקות של מיטב תפוח הארץ, זה הזמן להתחיל לסדר יפה יפה. כמובן שאפשר גם בבלגן מוחלט אבל אז מתפספס אפקט הוואו. ותאמינו לי שיש וואו.
כשפרח התפוח פורח כל כך יפה אפשר לפזר מעליו את הסוכר הלימוני, ולאחר מכן להברישו במברשת החמאה המומסת. אחרי שסיים את טיפול הספא המפנק אפשר, סוף סוף, להכניס אותו לתנור. 35 דקות והוא שלכם.

בתמונה למעלה: שניה לפני הכניסה לתנור. 

בתיאבון.