יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

לביבות בולבוסין לכבוד החנוכה

באמת שהתכוונתי לעשות פוסט מרענן נטול טיגון לכבוד החנוכה, כי כמה כבר מתכונים ללביבות וסופגניות כבר אפשר לקרוא? התכוונתי להכין את סלט המלפפונים הכל כך טעים של סבתא תמר, זה שאני ואחותי היינו רבות עליו.
אבל רצונות לחוד ומעשים לחוד. וכך, מצאתי את עצמי בערב נר ראשון חסרת תוכניות חגיגיות, יוצאת מהעבודה רק בשבע בערב, נכנסת למטבח להכין לטקס.


סביב חמש וחצי כבר החלטתי שזה לא הגיוני, וזה בכל זאת ערב חנוכה ולא ייתכן שאגיע הביתה ונתנהג כאילו זה כל יום אחר. התחלתי לפשפש בזכרוני ולנסות לבדוק מה יש בבית. ובכן מפה לשם, יצא שיש המון תפוחי אדמה. המון. בשלב הזה הבנתי שלא תהיה ברירה והנה אני מפשילה שרוולים ומכינה, לראשונה בחיי, לטקס.

טלפנתי לאהוב, הודעתי לו שעליו להביא שמנת חמוצה ועירית בדרכו חזרה מהעבודה (למרבה הצחוק גילינו שלא היינו היחידים שהכינו לטקס בדקה ה- 90 ומלאי העירית באם-פם הסמוך לביתנו נגמר...)

בני הדודים האהובים שהוזמנו להילולה הביאו איתם בקבוק יין שווה (שמחצית מהשולחן זנחה לטובת כוסות וויסקי) וסופגניות צבעוניות מקונדיטוריית שמו. 

הערב הוכרז כהצלחה, הלטקס בידינו! קריספי מבחוץ, רך וחמים מבפנים. אח, השחיתות השומנית הזו הייתה נהדרת.
בגלל שאנחנו ממש זללנים, הצלחתי לחטוף תמונה אחת בודדה של השלל לפני שהכל התחסל...
לצד הלביבה החצי אכולה סלט קצוץ של מלפפון-עגבניה-בצל-תרד-לימון-שמן-זית-מלח. בכל זאת צריך קצת רעננות.



לטקס

1 ק"ג תפו"א
2 ביצים טרופות
3 כפות קמח
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית אבקת אפייה
שמן לטיגון

דבר ראשון צריך לקלף את תפוחי האדמה ולגרר אותם בפומפייה גסה. (נסו לא לגרר את אצבעות הידיים. דם זה לא כל כך טעים ויש דרכים אחרות להחזיר לגוף ברזל חסר). אחרי שכל תפוחי האדמה מגוררים הגיע הזמן לסחוט. אני סחטתי בדרך הישנה והטובה: לוקחים חופן של גירודי תפוחי אדמה ולוחצים בתוך אגרוף את כל הנוזלים החוצה. אחרי שכל הגירודים סחוטים ויחסית יבשים, אפשר להמשיך במלאכת הכלת הבלילה ולהוסיף את יתר המרכיבים: קמח, ביצים, מלח, פלפל ואבקת אפייה ולערבב.

בשלב הזה הכל מוכן ונשאר לנו רק לטגן את החמודות. במחבת גדולה נחמם שמן (טיפ סבתא: הוסיפו למחבת חתיכת גזר - היא גם תשמור על השמן שלא ישרף וגם ברגע שמתחילות להיווצר סביבה בועות קטנות אפשר לדעת שהשמן מספיק חם לטיגון) ונניח כף של התערובת, נשטח טיפה, נמתין כמה דקות עד שהצד התחתון שחום ונהפוך. (אני טיגנתי את הלביבות על אש קטנה, זה אמנם לקח לא מעט זמן אבל זה גרם לכך שכל לביבה יצאה קראנצ'ית ושחומה מבחוץ ורכה, עסיסית ונימוחה מבפנים. אש גבוהה מידי עלולה לשרוף את הלביבות מבחוץ ולא לבשל את תפוחי האדמה מספיק מבפנים). אחרי ששני הצדדים שחומים ומוכנים, ממש כמו שניצלים כדאי להניח בין צלחות על שכבה של נייר סופג.

בשלב הזה יש שתי אסכולות. האסכולה המלוחה והאסכולה המתוקה.
אני מאנשי האסכולה המלוחה ולכן רק אזכיר שהשמועה אומרת שאפשר לאכול אותן עם רסק תפוחים.
אני אוכלת עם שמנת חמוצה. ואם זה בכל יום אחר, גם עם עירית קצוצה.

לקינוח: סופגנייה של ילדים עם המון שוקולד וגם סוכריות צבעוניות, כי אם כבר שחיתות אז עד הסוף...
בתיאבון וחג שמח!

ולקינוח טקסטואלי: הכתבה הנהדרת על הכבוד האבוד של הבולבוסין
 


תגובה 1:

  1. אווופפפפף אני לא מאמינה שהפסדתי את הערב הזה :-( איזה מעפנה אני

    השבמחק