שלושים.
שלושים יום עברו מאז שסבתא נפטרה.
ועל הקבר הכל נראה כל כך צבעוני.
היא הכי אהבה חמניות. גם כשאלה לא היו בעונה, היו אצלה בבית פרחי חמניות מבד. זה הדבר המלאכותי היחיד שהיה אצל סבתא, כי היא כל כך אהבה את אותן שמשות צהובות קטנות שמאירות את כל הבית.
בזכותך אהבתינו לפרחים, לטבע, לצבעוני ולטרי.
למדויק, לפשוט, למושקע ולפרטי הפרטים.
אם השבוע יהיו חמניות בדוכן הפרחים, אקנה לזכרך.
ועוד קצת מהשבוע שהיה.
הוא היה אפור, קר וקשה. אבל גם ברגעים הכי קשים, צריך למצוא קרני שמש קטנות.
כי בלי אלה, מה הכל שווה?
יעלי, טוב שחזרת. התגעגעתי (ואת קרן שמש גדולה במיוחד)
1. פירות האיזדרכת | כי מידי פעם צריך להרים את הראש ולראות את השמים דרך אשכולות של פירות.
2. קרמבו | כי באמת אין משהו מושלם יותר מקרמבו בליל חורף קר והעטיפה המטאלית היא רק בונוס שממש כיף למעוך.
3. סיידר תפוחי עץ | כי טקסטורת תפוחי עץ שנראית כמו שולחן עץ לא רואים כל יום.
4. חולצה: פוקס, סריג שמנת: new look, צעיף בצבע חול: מתנה מאמא ממונגוליה | כי מסתבר שאני כל הזמן חוזרת לשילוב הצבעים הזה...
5. ליטל במהלך הקראת טקסט, אוניברסיטת תל אביב | כי מסתבר שסוודר מרתק גורם לי לשרבט.
6. מטבח פתוח ובנדנות בסגול וצהוב. קפה 48, נחלת בנימין 48 | תאכלו את הסביצ'ה עם השקדים והפפריקה ואת הכריך שפונדרה. נאמי נאמי
רק בשורות טובות לכולם
אמן.
השבוע שלך בתמונות ממש מקסים וגם השילוב של אפור ובז,.
השבמחקאני הולכת להסתפר ולקנות קרמבו.