יום שלישי, 24 בינואר 2012

מרק אפונה ושורשים

קופסאות הקורנפלקס שלנו עומדות מיותמות מעל המקרר.
כבר יותר מחודש אין איש מכניס יד ואין איש מוציא חופן מתפורר.

הסיבה העקרית לזה היא החורף. כי כשאני חוזרת מהעבודה מתחשק לי לאכול משהו חם שיעשה לי נעים.
מרק הפך למאכל הדגל שלנו בזמן האחרון.
ירקות, עוף, מיניסטורני, פטריות, עם גריסים, בלי גריסים, לפעמים על קוסקוס, לפעמים גם בלי.
העיקר שיהיה חמים ומנחם.


העניין הוא שהרבה זמן לא גיוונתי.
בניגוד למר אהוב שיכול לאכול עד סוף חייו את אותו התפריט, אני זקוקה לשינויים ולהפתעות.
בעיקר אם הם מגיעים ישירות לתיבת המייל שלי.
  
קצת לפני סוף השבוע, נחת אצלי מייל על פוסט חדש בבלוג הנהדר 'ביסים'. ובהתאמה נהדרת למצב הרוח ההרפתקני-מרקי שלי, הוא הביא איתו בשורת מרק חדשה. אפונה, שורשים וקבנוס.
תגובתי הראשונה הייתה "קבנוס??" אבל אז חשבתי לעצמי, יאללה, מ'כפת לך לנסות.
לשמע הוספת הקבנוס מר אהוב היה מבסוט, כי מבחינתו אם אין בזה בשר אז זה לא שווה, ואני אמרתי קדימה, נצא לדרך.

תזכורת קלה: בגלל שאני מאוד אוהבת ותומכת בקהילת בלוגי האוכל העברית בחרתי שלא "לגנוב" את המתכון אל הבלוג אלא לשלוח אתכם דרך לינק לפוסט המסויים בבלוג הספציפי.



הזמן: יום שבת בוקר טיפה מאוחר, הגשם התחיל לטפטף, המחשב חיכה שאתחיל לעבוד על המצגת שאני אמורה להעביר בשיעור הקרוב ואני ניסיתי למצוא תירוץ לעכב את הישיבה הממושכת בעוד חצי שעה...

המצב: שורש פטרוזליה שהגיע בשבוע שעבר בארגז הירקות הכניע לטובת מרק האפונה והשורשים.

מדד השינוי: ובכן, הפכתי את היחסים בין השורשים - במקום 2 שורשי סלרי ואחד פטרוזליה שמתי 2 פטרוזליה ואחד סלרי. גם הוספתי שום, כי שורשים צרפתיים לי ואני משתדלת לעמוד בסטנדרטים. ושמתי ממש מעט ג'ינג'ר (בערך חצי ס"מ במקום 1 ס"מ) כי אני ממש לא אוהבת.

להפשיל שרוולים: ההכנה בהתאם להוראות של הילה הייתה פשוטה להפליא. תוך רבע שעה השורשים התרככו, האפונה נוספה והמרק החל להתבשל. כמו בהוראות, בערך שעה וחצי אחרי שהמרק רתח רתיחה ראשונה, האפונה התרככה והתמוססה. ניסיתי גם לעקוב אחרי הוראות הגריסה שלה אבל לפי דעתי טחנתי יותר משליש. מרכיבים, סיפורים והוראות כאן.

טיפים: לברור את האפונה!! אבל חוץ מזה, ההכנה הייתה מאוד ברורה, החומרים היו זמינים ונוחים לעבודה ולא נתקלתי בשום בעיה או תקלה.
 
הערה כללית: תוספת הקבנוס, גורמת למרק לקבל טעם וריח מעושן. אני מאוד אהבתי את תוספת הטעם המעושן, אבל לא התחברתי לחתיכות הקבנוס במרק וניסיתי להוציא מרק אפונה "נקי" ומעושן. מר אהוב לעומת זאת, אהב מאוד את הקבנוס, אבל ממש סבל מהריח המעושן שעולה ועוטף את הפנים באדי קבנוס.

מסקנות לעתיד: טעמי השורשים במרק האפונה מעולים. תוספת השום מבורכת ונותנת טוויסט מעולה למרק האפונה המוכר. לאחר התייעצות עם מר אהוב הוחלט לתת למרק צ'אנס נוסף בגרסתו הצמחונית, אולי בתוספת גזר ושמנת חמוצה?


ואת עלי השורש - ישירות לסלט!




3 תגובות:

  1. פוסט מקסים, גם הכתיבה וגם התמונות !
    אני לא כ"כ אוהבת מרקים, אבל זה ספציפית נשמע מצוין.
    אני שמחה שגיליתי את הבלוג החדש שלך.
    :-)

    השבמחק
  2. רציתי לכתוב לך כבר אתמול, אבל מסתבר שזה ברח מראשי.
    אני עכשיו חולה קצת ובדיוק היה בא לי מרק.
    אבל מרק אפונה אני לא מעיזה לבשל כי זה של אבא שלי פשוט מושלם ואני אף פעם עוד לא הצלחתי להכין אותו בדיקו כך. טוב, ניסיתי רק פעם אחת.
    שלך ניראה מעולה :)

    השבמחק
  3. רוקמת - תודה :) ואני שמחה שאת כאן!
    ספי - זו בעיה קשה ומוכרת, האם לערער על מאכלים מושלמים שהורים מכינים. אני חייבת להודות שעד עכשיו ניסיתי בכח להמנע מלהכין אוכל שאמא/אבא שלי מתמחים בו. זו נגיד הסיבה שאני אף פעם לא מכינה עוגת תפוזים... זו דילמה רצינית... עדכני אם את מוצאת את האומץ! :)

    השבמחק